<h1>סמ"ג עשין סימן קס"ג</h1>
<h2>דף ד.</h2>
שנינו במסכת מדות (פ"ג מ"א) המזבח היה שלשים ושתים אמה על שלשים ושתים אמה, עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד נמצאו שלשים על שלשים, עלה חמש וכנס אמה זהו סובב נמצא עשרים ושמנה על עשרים ושמנה, עלה שלש וכנס אמה זהו מקום קרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וששה על עשרים וששה מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע מקום המערכה. בפרק קמא דעירובין ובפרק שתי הלחם (מנחות צ"ז ב') אומר שכל אמות הבנין באמה בת ששה טפחים אבל אמות המזבח מהן באמה בת חמשה ומהן באמה בת ששה. נחזור למשנת מדות שאומר שם, חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים, והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת. אבל קרן מזרחית דרומית לא היה בו יסוד לפי שאותה אמה של רוחב היסוד לאותו צד היתה מרצועה שיוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ושאר המזבח של אולם וההיכל ובית קדשי הקדשים היה בחלקו של בנימין כדתניא בפרק קמא דיומא (י"ב א') ובאיזהו מקומן (זבחים נ"ג ב') והר הבית והלשכות והעזרות היו בחלקו של יהודה. ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקים שהדמים הניתנים על יסוד מערבית ועל יסוד דרומית יורדין בהן ומתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון, למטה ברצפה באותה קרן מקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת קבועה בה שבו יורדין לשיתין ומנקין אותן, הכבש היה בנוי לדרומו של מזבח ארכו שלשים ושתים על רוחב שש עשרה אמות (מ"ב ג') ואוכל בארץ שלשים אמה מצד המזבח ופורח ממנו אמה על יסוד ואמה על סובב, ואויר מעט היה מפסיק בין הכבש למזבח כדי ליתן האיברים בזריקה (רמב"ם בית הבחירה פ"ב הי"ג). ושני כבשים קטנים יוצאין ממנו שבהן באין לסובב וליסוד ומובדלין מן המזבח כמלא נימא כדאיתא במסכת זבחים (ס"ב ב'), וחלון היתה במערבו של כבש אמה על אמה ורבובה היתה נקראת שבה היו נותנין פסולי חטאת העוף עד שתעובר צורתן ויצאו לבית השריפה, ומפרש במקום אחר (תמיד ל"א ב') ששתי שולחנות היו במערב הכבש האחד של שיש שנותנין עליו את האיברים ואחד של כסף שנותנין עליו כלי שרת (ע"פ רמב"ם שם הל' י"ד—ט"ו). ובספר מצות לא תעשה (ר"צ) נתבאר היאך בונין את המזבח מפני שאסור לבנותו גזית.
